הודעה והכחשה – הרב אברהם אזדאבא שליט"א

וכפסק הרבנים דכאן (המכתב לעיל), שהמוסרים לא קיבלו רשות משום רב ללכת לערכאות, היות והלכו, נקראים רשעים ואין להם חלק לעולם הבא, ואסור לצרפם למנין. וחמור מזה אחרי שהם  הבטיחו לרבנים דכאן, יום לפני המשפט שהם לא יעידו, למחרת על הבוקר הם הכניסו בקשה לבית המשפט לעצור את הרבנים של השכונה, ר"ל ה' ירחם!!

הזמנות לדין תורה –  לחץ כאן

שלחן ערוך אדמו"ר הזקן – לחץ כאן

http://www.jewishvalues.us/uploads/506_Mesira.pdf

רמב"ם- הלכות חובל ומזיק פרק שמיני  -לחץ כאן

English: Rabbi Osdoba: “I Never C"V Gave Permission for Messira”


מודעות פרסומת

The URI to TrackBack this entry is: https://mosrim.wordpress.com/2010/02/21/%d7%94%d7%95%d7%93%d7%a2%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%9b%d7%97%d7%a9%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%90%d7%91%d7%a8%d7%94%d7%9d-%d7%90%d7%96%d7%93%d7%90%d7%91%d7%90/trackback/

RSS feed for comments on this post.

2 תגובותכתיבת תגובה

    • ננסה להסביר בקצרה את דיני ההליכה לערכאות.

      באופן כללי, שני אנשים שיש ביניהם מחלוקת צריכים ללכת לבית דין שידון אותם על פי דיני התורה. אסור לחלוטין ללכת לערכאות. ומי שהולך מורד בדיני התורה, ועונשו חמור מאד.

      מתי מותר לפנות לערכאות?
      אסור להזמין אדם לערכאות, אלא צריך להזמינו קודם לבית דין, ורק אם יסרב לבוא יכולים בית הדין להתיר לו לפנות לערכאות. כמובן שאם יש לבית הדין אפשרות להכריח את הנתבע לבוא, מותר וחובה ליהם לעשות זאת, ולא להתיר ללכת לערכאות.

      מי יכול להתיר ללכת לערכאות?
      בית הדין. וגם ההיתר של בית הדין צריך להיות רק באופן שהצד השני אינו מסכים לבוא לדין תורה. מעניין לציין, שיש מחלוקת בפוסקים אם אפשר להאמין לשליח בית הדין שהנתבע אינו מסכים לבוא לערכאות, ומזה אפשר ללמוד עד כמה נמנעים מלהתיר ללכת לערכאות כשאין הכרח. הגר”נ קרליץ סובר שדיין אחד לא יכול להתיר ללכת לערכאות, אפילו אם הוא אב בית דין.

      מי נקרא “סרבן” שבית דין מתירים לתובעו בערכאות?
      מי שהוזמן לבית דין שלוש פעמים ולא בא, והתרו בו שיבוא ולא בא, והזהירוהו שאם לא יבוא יתבעוהו בערכאות, ולא בא.

      מה עוזר ההיתר מבית דין?
      זו לכאורה שאלה מטרידה: אם מותר, למה צריך היתר מבית דין, ולא מכל רב ופוסק, ואם אסור, מה יועיל ההיתר. אבל ההסבר הוא פשוט, ודאי שאין שום היתר ללכת לערכאות, אלא שכאשר בית דין מאשרים לצד אחד לפנות לערכאות, זה כמו פסק שלהם, וכאילו הם קובעים שכל מה שיקבעו בערכאות זה בהסכמתם ובהסמכתם.

      לאיזה ערכאות מותר ללכת עם היתר?
      אך ורק לערכאות שפוסקות דין ביושר. בית הדין לעולם לא יתיר ללכת לערכאות שבהם יושבים דיינים שעשויים לקבל שוחד.

      ומה עוד?
      במקום שמותר ללכת לערכאות, אין צריך לחשוש מנזק שיגרם לאחד מהצדדים. אבל אם פסקו שהנתבע חייב לשלם יותר ממה שהיה נפסק לו בדין תורה, לדעת רוב הפוסקים חייב להחזיר.

  1. בס"ד
    ה' כסלו ה'תש"ע
    לכבוד:
    הרב שווי שליט"א.

    "לשלום אין קץ ולברכה אין סוף!"

    בודאי ידוע לכבודו אשר ישנו משפט בערכאות עכו"ם, וכפי שכבודו אמר שאסור ללכת
    לערכאות ללא רשות של רב מובהק.

    להמשך לחצו פה


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s